פסק-דין בתיק ת"א 1923-08

מבוא

1.         התובע (להלן גם: " אורן") והנתבע (להלן גם: " גבי") מצויים בקשרי משפחה. גבי הוא גיסו של אורן - נשוי לאחותו למחצה של אורן. הנתבעת היא חברה בבעלותו של גבי, בעת הרלוונטית לתביעה (להלן גם: " דלפי מערכות" או " החברה").

            במוקד התובענה ניצבת השאלה: האם הנתבע חייב כלפי התובע להשיב לו את מלוא הכספים שהלווה לנתבעים - בין מכוח התחייבותו האישית של הנתבע ובין מכוח ערבותו להתחייבויות החברה; או שמא הנתבע ערב אישית רק למקצת הכספים הללו. לחלופין נטען, כי יש מקום להרמת מסך ההתאגדות של החברה ולחייב את הנתבע בחובותיה מכוח דוקטרינה זו. יצוין כבר כעת כי מלכתחילה היתה מחלוקת גם בשאלה אם חלק מהכספים הללו היו בגדר השקעה של התובע בחברה ומימוש אופציה שניתנה לו לרכישת מניות בה - ואולם אין עוד מחלוקת כי האופציה לא מומשה וכי הכספים כולם הם בגדר הלוואה. 

רקע עובדתי

2.         בעת הרלוונטית לתחילת הפרשה גבי החזיק בבעלות, לצד שני שותפים נוספים, בדלפי מערכות. תחום פעילותה של החברה היה במתן שירותי ייעוץ ופיתוח תוכנה. דלפי מערכות הוקמה על-ידי שלושת השותפים בשנת 1993, ובשנת 2006 החליטו השלושה להיפרד. כעולה מהראיות, בשנת 2006 החברה נקלעה למצוקה כלכלית או, למצער, למצוקה תזרימית (עמ' 48-42 לפרוטוקול עדותו של גבי; וכן ת/5-ת/14). על רקע זה גבי פנה לאורן בבקשה כי יסייע בידו, בתורת קרוב משפחה ובעל אמצעים, במתן הלוואה בהיות הנתבע שרוי במצוקה ולשם שיפור מצבה של החברה. אין מחלוקת כי באותה עת שררו בין הצדדים יחסי קרבה וידידות; ויחסיהם מאופיינים ברוח זו גם בידי עו"ד גיא סגלוביץ' (להלן: " עו"ד סגלוביץ"), שעל פי הנחיותיהם ודרישותיהם של השניים ערך עבורם ועבור דלפי מערכות הסכם מיום 31/10/06 שאליו אדרש בהרחבה בהמשך (להלן: " הסכם ההלוואה"; העתק ההסכם צורף כנספח ד לתצהיר גבי).

ביום 16/7/06 נערך בין הצדדים מסמך הבנות (צורף כנספח ג לתצהיר גבי), שבעקבותיו אורן העביר ביום 20/7/06 לחשבונה של החברה הלוואה בסך של 219,500 ש"ח, בלא שקיבל תחתיה בטוחה כלשהי. לאחר מכן הוחלפו בין הצדדים מספר טיוטות של הסכם; וביום 31/10/06 נחתם הסכם ההלוואה, שנערך בין אורן, גבי והחברה.

להלן עיקרי הסכם ההלוואה: בהתאם לאמור בסעיף 3.1, אורן התחייב להעמיד לרשות דלפי מערכות הלוואה בסך של 450,000 ש"ח למשך תקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ללא ריבית והצמדה. בסעיף 3.4 נאמר כי סכום זה יועבר לחברה בשלושה תשלומים - 220,000 ש"ח, 160,000 ש"ח ו-70,000 ש"ח. יוער, כי העברתו של התשלום הראשון לידי דלפי מערכות, על סך של 220,000 ש"ח, בוצעה בקירוב עוד בטרם חתימת הסכם ההלוואה, ביום 20/7/06; שאז כאמור אורן העביר לחברה סך של 219,500 ש"ח, כפי שכבר נזכר לעיל. לשאלת ביצועם של שני התשלומים הנותרים, עוד אתייחס. בסעיף 3.8 להסכם נקבע כי " במידה ולא יהיה בידיו של גבי ו/או החברה להשיב לאורן את ההלוואה או את חלקה שכבר הועבר בתוך המועד הקבוע לעיל, מתחייב גבי להעמיד את החברה למכירה ולהשיב לאורן את כספי ההלוואה, באופן שכספי החברה הנמכרת ישמשו לפני הכל לצרכי פדיון ההלוואה." נוסף על כן, סעיף 4.3 להסכם ההלוואה העניק לאורן אופציה, למשך תקופה של 12 חודשים - הוא פרק הזמן שבמסגרתו התחייבו גבי ודלפי מערכות להשיב את ההלוואה נושא ההסכם לאורן - לרכישת  מניות החברה. זאת ועוד, כאמור בסעיף 2.10 להסכם ההלוואה, " גבי מצהירים (כך במקור - ע.ב.) כי הם ערבים אישית לקיום התחייבויות החברה בהתאם להסכם זה." בסעיף 4.10 להסכם ההלוואה נאמר כי " ניהולה של החברה, ספריה, חשבונותיה ותנועותיה הכספיות יתנהלו בשקיפות מלאה מול אורן, אשר יהיה רשאי לדרוש עיון בכל מסמך ככל שיחפוץ"; ובסעיף 4.12 נקבע כי " כל החלטה בעניין השקעות בחברה, חלוקת רווחים, העסקת עובדים, ניהול חשבון בנק וכן כל החלטה הנוגעת לניהול העסקים של החברה תהא כפופה לאישורו של אורן."

3.         בהמשך לכך, ביום 8/12/06 אורן העביר לחשבונו הפרטי של גבי סך של 350,000 ש"ח (אסמכתא צורפה כנספח ו לתצהיר אורן); במהלך חודש פברואר 2007 אורן העביר לחשבונם של דלפי מערכות ושל גבי סכומים נוספים העולים כדי 1,344,591 ש"ח (אסמכתא בדבר ההעברות צורפה כנספח ז לתצהיר אורן); בחודש יולי 2007 אורן העביר לדלפי מערכות סך נוסף של 40,000 ש"ח (אישור ההעברה צורף כנספח ח לתצהיר אורן) וכן נשא בתשלומים נוספים (סעיף 24 לתצהיר אורן). סיכומו של דבר: סך כל הזרמות הכספים שביצע אורן לטובת גבי ודלפי מערכות, בתורת הלוואה, הסתכם ב-1,975,000 ש"ח (קרן).

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לסך הכולל של הכספים שאורן העביר לגבי ולדלפי מערכות (ראו הצהרת בא כוחו של גבי בעמ' 8 לפרוטוקול ש' 8-7). בעניין זה גבי אישר במספר הזדמנויות כי הלוואה בסכום כאמור ניתנה על ידי אורן לדלפי מערכות - כאשר חלק מהכספים הועברו תחילה לחשבונו הפרטי של גבי, והוא העבירם לחשבון החברה. הכרה של גבי בשיעור הסכום הכולל מצאה את ביטויה, בין היתר, בשני הסדרים שהושגו בין הצדדים ושקיבלו תוקף של החלטות שיפוטיות במסגרת הליך קודם שהתקיים בין הצדדים; וגם במסגרת עדותו בתיק דנן (עמ' 34 לפרוטוקול ש' 16-15).

יוסף כי טרם שהחלה שמיעת ההוכחות בתיק זה, נתברר כי דלפי מערכות מצויה בהליכי פירוק. לנוכח האמור ובהסכמה -  ביום 25/1/10 נעתרתי לבקשת בא-כוחו של התובע, שעורך דין ממשרדו משמש כמנהל המיוחד בהליכי הפירוק, לעכב את הדיון נגד דלפי מערכות.  

כפי שכבר נזכר, אורן וגבי מצויים בקשרי משפחה ובמועדים הרלוונטיים שררו ביניהם יחסי קרבה ואמון. יצוין כי גם אביו של אורן, מר שמואל בן טובים - חמיו של גבי - העמיד לרשות גבי ודלפי מערכות סכומי כסף לא מבוטלים, ואולם שמואל בן טובים אינו צד לתובענה ואף לא העיד בתיק.  

המשך השתלשלות העניינים וטענות הצדדים

4.         לטענת אורן, במהלך חודש ינואר 2008 נודע לו כי גבי מבצע משיכות כספים לא מורשות מחשבון הבנק של דלפי מערכות, בניגוד לזכויות החתימה שנקבעו ובאופן שעלול לסכן את השבת הכספים שאורן הזרים לגבי ולחברה. לנוכח האמור ומשעמדה על הפרק עסקה למכירת פעילות דלפי מערכות לחברת טנגרם, ביום 27/1/08 אורן ואביו פנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה לאסור על גבי לחייב את החברה בחתימתו בלבד ולהפר את החלטות החברה על כל המשתמע מכך (ת.א. 1150/08, להלן: " ההליך הקודם"). בגדרו של ההליך הקודם עתרו אורן ואביו למתן צו מניעה זמני שיאסור על גבי להמשיך בפועלו כאמור (בש"א 2829/08, להלן: " הבקשה לצו המניעה הראשון"). במסגרת הבקשה כאמור, ביום 17/2/08 נחתם בין הצדדים הסדר, שניתן לו בו ביום תוקף של החלטה (סגן הנשיא כב' השופט י' זפט; העתק ההסדר מיום 17/2/08 וההחלטה שנתנה לו תוקף צורפו כנספח יב לתצהיר אורן, להלן: " ההסדר הראשון").

בגדר ההסדר הראשון הוסכם בין אורן וגבי, בין היתר, כי פעילות דלפי מערכות תימכר לחברת טנגרם (להלן: " עסקת טנגרם"); וכי חלק ניכר מתוך סך של 2 מיליון ש"ח - הוא שיעור התשלום הראשון שעל פי עסקת טנגרם אמור היה להיות משולם בגין רכישת החברה - ישמש להחזר כספי ההלוואה שאורן העמיד לגבי ולחברה (סעיף 2 להסדר הראשון). זאת ועוד, במסגרת ההסדר הראשון הצדדים הצהירו כי גבי, והוא לבדו, מחזיק בבעלות המלאה בדלפי מערכות וכי אורן לא מימש את האופציה שניתנה לו בהסכם ההלוואה לרכישת אחזקות בדלפי מערכות (סעיף 10 להסדר הראשון).

ברם, עסקת טנגרם לא בוצעה - זאת, לגרסת אורן, בשל התנהלותו של גבי. בהמשך לכך גבי ודלפי מערכות התקשרו בהסכם נוסף שעניינו היה מכירת פעילות החברה לידי חברת אמן מחשבים (להלן: " עסקת אמן"). לנוכח התגבשותה של עסקת אמן, ביום 6/4/08 נחתם בין אורן לבין גבי הסדר נוסף במסגרת ההליך הקודם, שאף הוא קיבל תוקף של החלטה (סגן הנשיא י' זפט, העתק ההסדר השני וההחלטה שנתנה לו תוקף צורפו כנספח ט לתצהיר אורן, להלן: " ההסדר השני"). יצוין בנקודה זו, כי פעילות החברה אמנם נמכרה לחברת אמן, כפי שעולה מחקירת הנתבע; ואולם חרף העובדה שבהסדר השני נקבע כי מתוך כספי המכירה ישולם תחילה לאורן סך של 1,300,000 ש"ח, וביחס ליתרת ההלוואה יגיעו גבי ואורן להסדר - לא שולם לתובע דבר (עמ' 41 ש' 14-7).

יוער עוד כי במסגרת שני ההסדרים, הן ההסדר הראשון והן ההסדר השני, הכספים שהוזרמו על ידי אורן לגבי ולדלפי מערכות הוגדרו במפורש ככספי הלוואה, ולא ככספי השקעה (סעיף 11 להסדר הראשון וסעיף 2 להסדר השני) - עניין שכאמור היה שנוי במחלוקת בין הצדדים, ולא עוד. 

5.         לטענת אורן, גבי הפר אף את ההסדר השני, כאשר במהלך חודש אפריל 2008 ומחציתו הראשונה של חודש מאי משך מחשבון הבנק של החברה למעלה מ-250,000 ש"ח, וזאת בניגוד להסכמות שהושגו בהסכם ההלוואה, בהסדר הראשון והשני, ובניגוד לפרוטוקול זכויות החתימה של החברה (סעיף 50 לתצהירו). בעקבות כך, ביום 18/5/08 הגישו אורן ואביו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה נוספת לצו מניעה במסגרת ההליך הקודם (בש"א 10667/08 להלן: " הבקשה לצו המניעה השני"). הפעם המבקשים עתרו, בין היתר, למינוי מנהל מיוחד לדלפי מערכות - שלו בלבד יימסרו מלוא סמכויות הניהול בחברה, לרבות זכויות החתימה.

בית המשפט דן בבקשה לצו המניעה השני, ובהחלטה מיום 30/6/08 קבע סגן הנשיא י' זפט כי גבי הפר את התחייבותו שלא להוציא כספים מהחברה בלא אישור של אורן או אביו; והעניק למבקשים סעד של מינוי מנהל מיוחד שהוסמך לפעול ליישום הוראות ההסדר השני (עמ' 6-5 סעיפים א-ה להחלטה; העתק ההחלטה צורף כנספח יח לתצהיר אורן). יצוין כי עוד קודם לכן, ביום 25/5/08, אורן ואביו הגישו בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט בטענה כי גבי לא קיים את ההסדר השני - וזו נדחתה בהחלטת סגן הנשיא מיום 20/7/08, לנוכח העובדה שזה מכבר מונה מנהל מיוחד לדלפי מערכות (העתק ההחלטה צורף כנספח יט לתצהיר אורן).

לגרסתו של אורן, בעקבות מינוי המנהל המיוחד נתגלה כי גבי הסתיר מפניו את דבר קיומו של חשבון בנק נוסף ששימש את דלפי מערכות, שבו עשה גבי שימוש כבתוך שלו ובניגוד לזכויות החתימה שנקבעו בחברה. לשיטתו של אורן, למעשה היו לחברה שני חשבונות בבנק הפועלים: החשבון שהיה ידוע לכל, וחשבון נוסף שכאמור הוסתר מפניו על-ידי גבי  (להלן: " החשבון הנוסף"). נתברר כי גבי משך סכומי כסף ניכרים מקופת החברה, בין היתר באמצעות החשבון הנוסף, תוך שהוא מודע לכך שהוא עושה כן בניגוד לזכויות החתימה בחברה; מה גם שחלק נכבד מהסכומים הללו משך גבי לכיסו הפרטי, וכל זאת שעה שהלוואת התובע לא נפרעה.